סיור עיתונאים למגזר החרדי – פוסט תמונות

פרויקט "עיתונאים על גלגלים", שמטרתו להכיר טוב יותר את החברה הישראלית, ממשיך: ביום חמישי האחרון כ-40 עיתונאים יצאו לסיור שארגנו בשיתוף עם אג'נדה וצו פיוס (מטעמנו טיפל בזה עומר ברק, עורך נכון להבוקר בגל"צ). הבוקר החל בבית קרן אביחי בירושלים, בשיחות עם העיתונאי קובי אריאלי, עם העסקן החרדי שמואל פפנהיים ועם אספן הפשקווילים יואל קרויס. משם המשכנו לסיור רגלי בשכונות החרדיות גאולה ומאה שערים, ואחריו ארוחת צהריים במרכז העיר. את היום סיימנו באזור התעשייה הר החוצבים בשיחה במרכז מפת"ח, שמסייע לחרדים להשתלב בשוק העבודה, ובסיור במערכת העיתון "במשפחה", ולאחריו פאנל מאוד מעניין בנושא עיתונאות חרדית (שעליו אחד החברים התחייב לכתוב פוסט לבלוג). אנחנו ממשיכים לעבוד על סיורים נוספים. בינתיים, הנה קצת תמונות מהסיור האחרון (באדיבות מנכ"לית אג'נדה ענת סרגוסטי ופאבל מרגוליאן מרדיו "ראשון" בשפה הרוסית):

מצגת זאת דורשת JavaScript.

משתתפי הסיור, בשיחת הפתיחה בקרן אביחי

קובי אריאלי בפעולה

אספן הפשקווילים יואל קרויס והעיתונאי קובי אריאלי

העיתונאי ירון דקל מצלם פשקווילים בשכונת "מאה שערים"

המנהל הארצי של מרכז מפתח, הרשל קליין, מספר לעיתונאים על תעסוקה במגזר החרדי

המנהל הארצי של מרכז מפתח, הרשל קליין, משוחח עם שי פוגלמן מהארץ

המנהל הארצי של מרכז מפתח, הרשל קליין, משוחח עם שי פוגלמן מהארץ

משתתפי פאנל העיתונאים החרדים. מימין לשמאל: הניה שוורץ ("משפחה"), דב פוברסקי (אתר "בחדרי חרדים"), אריאל ברמן (רדיו "קול חי") ואשר מדינה ("המבשר")

וכאן יש תזכורת על מה זה פרויקט עיתונאים על גלגלים ולמה הוא מתקיים מחוץ לאגודת העיתונאים.

וביום שני בשמונה בערב מועדון הכדורגל של העיתונאים נפגש למשחק נוסף. כאן יש וידיאו מהמפגש הקודם. מי שרוצה להצטרף מוזמן לשלוח לנו מייל לכתובת haitonaim@gmail.com.

ממשיכים להתגלגל, והפעם למגזר החרדי

ממשיכים להתגלגל: ביום חמישי 30 ביוני נצא לסיור השלישי בסדרת עיתונאים על גלגלים, והפעם אל המגזר החרדי. הסיור, שאורגן בשיתוף עם אג'נדה וצו פיוס, ייצא בתשע בבוקר מתל אביב לכיוון ירושלים ויסתיים בחמש וחצי. כרגע אין לו"ז סופי של הסיור, אבל חשוב שתשריינו לכם את התאריך ותבטיחו לעצמכם מקום.

קצת פרטים על הסיור באופן כללי: נסייר בשכונת מאה שערים, נלמד כיצד נכתבים ומופקים פשקווילים (מפי האספן החרדי יואל קרויס), נדון בהשתלבות חרדים בשוק העבודה וניפגש עם עיתונאים חרדים. חשוב להדגיש: הסיור, כמו קודמיו, אינו מיועד רק לכתבים שמסקרים את התחום. מטרת הסיורים היא לאפשר לעיתונאים – מכל התפקידים, מכל המערכות ומכל הגילאים – להכיר טוב יותר את החברה הישראלית וגם אחד את השני.

הסיור בחינם, אבל דורש הרשמה מראש. כל עיתונאי שמעוניין להגיע מתבקש להודיע זאת במייל לדינה אבקסיס מא'גנדה dina@agenda.org.il (נא לציין את שם המערכת והטלפון). ניתן להירשם אצלה גם בטלפון: 0544533813 או 036096585.

כמובן שניתן לפנות גם אלינו בשאלות והערות במייל haitonaim@gmail.com

מתגלגלים למגזר – פוסט תמונות

אז פרויקט עיתונאים על גלגלים יצא לדרך ביום שישי האחרון בסיור ליישובים ערביים בצפון. הנה כמה תמונות באדיבות הצלמת דפנה טלמון, אבל לפני זה תקציר האירועים כדי שתהיו בעניינים: ביקרנו במכללה האקדמית לחינוך אל קאסימי בבאקה אל גרבייה, ופגשנו את ראש המכללה ד"ר מוחמד עיסאווי. משם, עדיין בבאקה, המשכנו לפגישה עם אל-טייב רנאיים, סופר ומתרגם ובחור חכם וגזעי שעובד עכשיו על תרגום לערבית של כמה ספרים מעברית עבור הוצאת ספרים בתוניס  (ליעל מ"הארץ" אפילו יצא מזה סיפור נחמד). אחר כך ביקרנו בגלריה לאמנות של אום אל פאחם, ובנצרת נפגשנו עם המו"ל והעורכים של השבועון א-סינארה. בערב טיילנו ושתינו משקאות חריפים בעיר שהיתה מקושטת, מוארת וחגיגית לקראת חג המולד. יום למחרת יצאנו לעוספייה ללמוד כמה דברים שלא ידענו על השריפה בכרמל, והפגישה האחרונה היתה עם הסופר הדרוזי סלמאן נטור לשיחה מעניינת. קבלו.

המתרגם אל טייב רנאים בבאקה אל גרבייה

ד"ר מוחמד עיסאווי במכללה בבאקה

כנסיית הבשורה בנצרת ערב חג המולד

שלומי אלדר מערוץ 10 ויעל ברנובסקי מוויינט

נזקי השריפה בכרמל

שירלי זינגר, עורכת ידיעות הקיבוץ

ליטל גרוסמן, כתבת הבריאות של מעריב, ויעל ברנובסקי, כתבת הרווחה של וויינט

סלמאן אבו-רוקון, איש רשות הטבע והגנים ותושב עוספייה

נזקי השריפה בכרמל

יאיר טרצ'יצקי ועומר ברק

אפרת אסקירה מדה מרקר ורן יניב הרטשטיין

ערב חג המולד בנצרת

עורך עמודים בא-סינארה

עורכת א-סינארה וידה משעור

עומר ברק ויואב ריבק

חג מולד בנצרת

אום אל פאחם

בדליית אל כרמל עם הסופר סלמאן נטור

בדליית אל כרמל עם הסופר סלמאן נטור

שירלי זינגר ואפרת אסקירה

אום אל פאחם

ביוש.

הזמנה לסיור עיתונאים במגזר הערבי

עיתונאים על גלגלים: יוצאים לסיור במגזר הערבי

אנחנו מתחילים מסורת של סיורי עיתונאים אל החברה הישראלית. הראשון שבהם יתקיים בימים חמישי ושישי, 23-24 בדצמבר, ויעבור במוקדים נבחרים שמספרים חלק מסיפורו של המגזר הערבי בישראל. הסיור ייערך בשיתוף "אג'נדה – מרכז ישראלי לאסטרטגיה תקשורתית", המקדם בין השאר את סיקור המגזר הערבי בתקשורת הישראלית.

הסיור כולל הסעות, שלוש ארוחות ולינה (שניים בחדר) במלון סנט גבריאל בנצרת. ביום בהיר רואים ממנו אפילו את פסגת החרמון.

http://stgabrielhotel.com/about.html

הלו"ז המדויק נמצא עדיין בשלבי גיבוש, ואתם מוזמנים להציע מקומות נוספים. להלן חלק מהנקודות בסיור:

• סיור באום אל-פחם עם רל"ש ראש העיר, שגם מדריך טיולים, ופגישה עם ראש העיר.
• ביקור בגלריה לאמנות של אום אל-פחם ושיחה עם המייסד, סעיד אבו-שקרה.
• עוספייה של אחרי השריפה: סיור ושיחה עם סלמאן אבו רוקון, איש רשות הטבע והגנים ותושב עוספייה.
• את ליל חמישי נעביר בנצרת, שכבר תהיה ממש מקושטת לקראת חג המולד. נקיים שם גם סיור במערכת העיתון החשוב "א-סינארה" וניפגש עם העורכת הראשית וידה משעור.

יציאה: יום חמישי, 23.12, ב-9:30 מרכבת מרכז.

חזרה: בשישי, 24.12, בצהריים.

עלות הסיור: 180 שקלים למשתתף. התשלום במזומן או בצ'ק בבוקר הסיור. להרשמה שילחו מייל עם מספר הטלפון שלכם ושם המערכת שבה אתם עובדים ל- haitonaim@gmail.com.

מספר המקומות מוגבל, ולכן אנחנו מבקשים להירשם עד סוף השבוע הזה (ואם אפשר אפילו קודם). חשוב להדגיש: החדרים במלון ואלמנטים אחרים בסיור יוזמנו על בסיס ההתחייבות שלכם, ולכן מצופה מכל אחד לעמוד בה.

יהיה כיף. נא הפיצו את ההזמנה בקרב חבריכם העיתונאים!

לשאלות ופרטים נוספים:

עומר ברק 0502035949 omer.barak105@gmail.com

יאיר טרצ'יצקי 0548104567 yairtar@gmail.com

הבהרה: ההזמנה מנוסחת בשפה צעירה, אך מיועדת לעיתונאים ותיקים וצעירים כאחד!

מיקרופון למכירה

יאיר:

גילוי נאות: אני חושב שארגון אג'נדה עושה עבודה חשובה ביותר בחיזוק קולם של אלו שלרוב לא נשמעים, וגם מעריך מאוד את העומדת בראשו, העיתונאית ענת סרגוסטי. אולי בגלל זה התגובה המיידית שלי למאמרה של העיתונאית אמילי עמרוסי בנוגע לכנס אילת לעיתונות היתה צקצוק. במאמר, שהתפרסם בשבוע שעבר בעמודי הדעות של ישראל היום, טענה עמרוסי כי אג'נדה הוא ארגון "שמאל קיצוני" וכי בכך שאגודת העיתונאים נתנה לנציגי אג'נדה במה נרחבת בפאנלים בתמורה לחסויות היא איפשרה להם לקנות "במאות אלפי שקלים את העיתונאים שהשתתפו בכנס".

עמרוסי לקתה אמנם בתסביך הרדיפה השכיח של חלק מהמתנחלים, שלפיו כל מי שהוא לא בני בגין הוא שמאל קיצוני – אך בטענה המרכזית של המאמר היא דווקא צודקת: אג'נדה קנתה את מקומה בכנס, ויותר משהיא קנתה אותו, אגודת העיתונאים מכרה לה אותו.

את מנכ"ל האגודה יוסי בר מוחא – האיש שטען בפני הנהלת האגודה שמכון ון ליר הוא "פוסט ציוני" כשניסה לסכל קורס בכלכלה לעיתונאים שיזמנו בבית סוקולוב – קשה להאשים בשמאלנות יתר. ההיגיון שלו פשוט: הוא רוצה שכנס אילת יהיה כמה שיותר יוקרתי, וכדי שהכנס יהיה כמה שיותר יוקרתי צריך להביא הרבה חסויות והרבה כסף. וכשארגון נותן חסות ושופך מאות אלפי שקלים על אירוע, הוא רוצה נגישות למיקרופון. כך נוצרת המשוואה הפשוטה: מי שמשלם – מדבר. אג'נדה משלמים – אז הם מדברים. וזה לא שענת סרגוסטי לא ראויה לשאת דברים בערב הפתיחה של כנס אילת – היא ראויה לא פחות מכל אחד מהדוברים האחרים בכנס – אבל גם אין לי שום ספק שאלמלא החסות, היא לא היתה זוכה לקבל מיוסי בר מוחא את הכבוד שלרוב שמור לאנשים חשובים ומכובדים כמו ראש הממשלה או כמו יוסי בר מוחא.

כולם עושים את זה, אמרו לי כמה אנשים השבוע והביאו כדוגמה את כנס הרצליה, שבו משרדי ממשלה משלמים 150 אלף שקל כדי לקבל פאנל של שעה וחצי (חיים ריבלין עשה על זה כתבה חשובה בחדשות 2). אחרים הגדירו את זה כ"מס", והסבירו שגם בכלי התקשורת עושים דברים דומים. אבל בסופו של דבר זאת גם שאלה של מינון.

אני נזכר בפאנל מכנס אילת הקודם, שעסק ביחסי עיתונאי-דובר. על הבמה ישבו שני עיתונאים – גולן יוכפז וספי עובדיה (שניהם מגלי צה"ל) – וארבעה דוברים, עם מכנה משותף אחד: יגאל גלאי (דובר הכנס), אתי אשד (מראשי חטיבת הדוברים באגודה), עידו הדרי (דובר מכבי שירותי בריאות, אחת המממנים של הכנס) וד"ר אמיר רוזנבליט (דובר אוניברסיטת בן גוריון, שגם היא הכניסה את היד לכיס). חשוב לי להדגיש: אף אחד מהם אינו אדם רע או טיפש. ההפך. כולם אנשים רהוטים שיש להם מה להגיד בנושא, ובכל זאת ברור שהקריטריון המרכזי שהכניס אותם לפאנל הוא לא הכישורים אלא הקישורים (או הכסף). האם לא היה שום דובר שאינו קשור לכנס ארגונית או חסותית, ובכל זאת מספיק ראוי כדי להשתתף בפאנל?

הבריכה של הרודס. חפשו איש משופם על המקפצה

זה עוד נסבל כשמדובר באדם אחד, אבל בכל מה שקשור לכנס השנתי של האגודה מדובר בשיטה. לכו לברר עם ראש עיריית אילת כמה כסף (או שווה כסף) הוא שם כדי לנאום השנה שלוש פעמים (אחת מהן באירוע הפתיחה), ולקבל פאנל מיוחד על תיירות (שלפחות את הכותרת שלו משכתבים משנה לשנה). לכו לבדוק עם החוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה (עוד גילוי נאות: אני לומד שם עכשיו לתואר שני) איזו במה הם קיבלו כשהמוסד האקדמי שלהם שם סכום של שש ספרות על כנס אילת הראשון והשני, ומה היחס שקיבלו מרגע שהכסף הפסיק לזרום. הכבוד עבר לעמיתיהם מאוניברסיטת בן גוריון, השותפה החדשה למימון הכנס.

אולי אני נאיבי מדי, אבל כך לא צריך להיראות אירוע שעיתונאים מארגנים. מה קרה לאתוס העיתונאי ולעקרונות האתיים שלפיהם אנחנו אמורים לעצב את הדיון הציבורי? לאן נעלמה התמימות המבורכת שלפיה אנו, כעיתונאים, מחויבים להעניק במה לאנשים על סמך חשיבות דבריהם ולא על פי שלל אינטרסים זרים? האם זה כבר לא מפריע לאף אחד?

אם זה אמור להפריע לנו כשהגישה האנטי-עיתונאית הזאת מגיחה מדי יום בתוך כלי התקשורת, הרי שכשמדובר בכנס המרכזי של אגודת העיתונאים זה צורם עוד יותר. במקום שהאגודה תהווה דוגמה ומופת לעוסקים במקצוע, היא בעיקר מציבה סטנדרטים חדשים לשחיקה של האתוס העיתונאי. והיא כבר לא רק משתינה בתוך הבריכה של מלון הפאר הרודס באילת, אלא עושה את זה מהמקפצה – ועל הראש של כולנו.

הטור פורסם גם באתר התקשורת אייס – היכנסו וטקבקו

תזכורת: אתם מוזמנים (מחר ב-11:30) להקרנת הסרט "המדריך למהפכה" ושיחה עם הבמאי דורון צברי על היכולת לשנות את עולם התקשורת

הבהרה: רוצים לקבל עדכון כל פעם שאנחנו כותבים? מוזמנים לעשות מנוי לבלוג בצד שמאל למעלה

הפניה: הנה קישורים לכתבות שכתבו עלינו באייס ובעין השביעית