אילנה דיין: הצנזורה חלשה מהסנטימנט הקונפורמיסטי שיש בנו

לא תמיד ברור מה מקורו של מקרתיזם. לעתים הוא מתמצה רק באווירה מסוימת, שמנסה (ובדרך כלל גם מצליחה) לסרס נאורות, הטלת ספק וחשיבה ביקורתית. שלושת האלמנטים, שמהווים מרכיב מרכזי בעבודתם של עיתונאים, הופכים אותם לקורבנות מידיים של מקרתיזם. ביום שישי שעבר הגיעו 55 עיתונאים לסינמטק כדי לצפות בסרט "לילה טוב ובהצלחה" ולקיים שיחה עם העיתונאית אילנה דיין, במסגרת החלק הרביעי של סדרת ההקרנות לעיתונאים שאנחנו מארגנים. הסרט המחיש היטב את לידת המקרתיזם בארצות הברית של שנות ה-50' ואת השפעתו על העיתונאי הידוע אד מורו, ומנגד דיין הציגה את המקרתיזם הישראלי מודל 2011.

 

בשיחה הסבירה דיין כי חוזקו של המקרתיזם הוא ביכולת להשפיע על העיתונאי גם בלי שההוראה תגיע במפורש מלמעלה:

כשאנחנו קובעים את הליינאפ של נכון להבוקר בגלי צה"ל וצריכים להחליט אם לפתוח תכנית עם סיפור מעורר מחלוקת על "אם תרצו" שמאיימים לעודד חרם תורמים נגד אוניברסיטת בן גוריון, אין איזה מנכ"ל או עורך-על או מישהו שאומר לנו לא לעשות את זה. זה אנחנו מול עצמנו. אנחנו גם די בקלות יכולים להקל על עצמנו ולא לפתוח עם זה, להגיד לעצמנו שזה יהיה בסדר גם אם נשים את זה אחרי המבזק".

 

לדברי דיין, עיתונאים לא פעם מצנזרים את עצמם, גם בגלל הרצון להרגיש שייכות ולקבל אהדה מהקהל:

כשאד מורו נלחם ברעים – בין אם בעלי ההון, בין אנשי השלטון – הוא נלחם, בעצם, נגד עצמו. כל ה"סימות" (הצנזורית הראשית תא"ל סימה וקנין, כמשל, כשם נרדף מטאפורי, לצנזורה שלטונית באשר היא), כל הצנזורים שבעולם יותר חלשים מן הסנטימנט הקונפורמיסטי והפטריוטי שיש בכולנו. גם אנחנו נורא רוצים שיאהבו אותנו. גם אנחנו רוצים להיות חלק מן ה"ביחד" הקולקטיבי, הלאומי. זה כשלעצמו טבעי, ולא בהכרח מגונה. אבל לצד זה ישנו החשש שמייצר כל אקלים מקארתיסטי באשר הוא. ישנו החשש מן מהטוקבקים של מחר בבוקר. מן הטוקבק כמשל. ישנה החרדה מפני האפשרות שנהפוך לשנויים במחלוקת, שלא מאוד יאהבו אותנו. אלא שעיתונאי לא תמיד אמור להיות אהוב. לפעמים זה בסדר שישנאו אותנו. אלה שני הווקטורים שפועלים עלינו: החשש מפני ההתלהמות שתגיע מבחוץ, והתשוקה, שבאה מבפנים דווקא, להרגיש מכאן: אנחנו לא כתבים זרים, אנחנו בסדר, אנחנו שייכים. ולפעמים זה בסדר כי אנחנו באמת מכאן".

 

דיין התייחסה לאופן שבו חברה מסחרית הפסיקה לתת חסות לתוכנית של מורו בעקבות העימות שלו מול הסנטור מקארתי:

האם נושאים לא-פופולריים מרחיקים את הצופים מן המרקע? לא בטוח. לפעמים ההיפך נכון. המחלוקת, הקטטה, הצתת הגפרור – לפעמים אנשים דווקא רוצים לראות את זה. אבל דבר אחד די ברור: המפרסמים לא רוצים להיות שם. הם חוששים להידבק למחלוקת, חרדים מפני האפשרות שיהפכו להיות מזוהים עם המחלוקת. זה בולט בסרט, ובאמריקה זה קרה, כמעט בגלוי בתחילת המתקפה היבשתית במלחמת המפרץ הראשונה: מפרסמים פשוט לא רצו להיות שם, בתוך מהדורות שמשדרות על הרוגים ופצועים".

 

 דיין נשאלה על ידי אחד העיתונאים כיצד ניתן לנטרל לחצים מלמעלה והשיבה:

 קודם כל הניסיון מוכיח שלחצים כאלה, באמת באמת, כמעט לא קיימים בטלוויזיה. בטח פחות מאשר בעיתונות הכתובה. מה עושים? לפעמים פשוט מנסים לרוץ קדימה, לבסס את הסיפור, להגיע איתו לקו הגמר. לפעמים צריך להשתמש במנגנון ההרגעה, שמוכיח את עצמו הרבה פעמים. להסביר למי שצריך שהשמיים לא יפלו אחרי תחקיר זה או אחר".

 

דיין גם התייחסה לרייטינג ולאופן שבו הוא משפיע על עיתונאי הטלוויזיה:

אני לא פעם מגדירה את עצמי כמי יושבת בצומת מוטי גילת פינת יעל בר-זוהר. עיתונאית חוקרת, שנמצאת במקום שבו הזרקורים מאירים חזק. ויש לזה גם משמעות בעבודה, בחיי היומיום. לא צריך להיות גאון כדי לדעת שכתבה על שחיינית נכה, שמגדלת לבד שני זוגות של תאומים, יותר מרגשת, סוחפת, בקיצור יותר נצפית, מכתבה על יחידה 504. ידענו שלכתבה על היחידה להפעלת סוכנים יהיה פחות רייטינג מאשר לכתבה על קרן לייבוביץ, ובכל זאת הלכנו על כתבת 504 בעיניים פקוחות. וזה בסדר שכל השיקולים יהיו על השולחן, מותר אפילו לומר את המילה רייטינג בקול רם, מותר להודות שזה קיים, אבל בעיקר חשוב שנדע להילחם בזה כשצריך, ובעיקר שנדע לחיות את הקטטה הזאת. שנשדר גם את הכתבות הקשות, על אפו וחמתו של הרייטינג. המקומות הבעייתיים, אפילו מושחתים, הם אלה שמכחישים את הקטטה. שאומרים שאצלם הכל בסדר".

הקרנת "לילה טוב ובהצלחה" + שיחה עם אילנה דיין

בשנות ה-50' של המאה הקודמת, כשרדיפת החשודים בקומוניזם הייתה בשיאה בארצות הברית, נחלץ העיתונאי והמגיש הידוע אדוארד מורו להגנתו של קצין שנזרק מהצבא ללא משפט או אפשרות להגן על עצמו. מהלך זה הוביל לעימות חזיתי בינו לבין הסנטור ג'וזף מקארתי, שניסה להשתיק אותו ואף לחסל את הקריירה העיתונאית שלו. הסרט "לילה טוב ובהצלחה", בבימוי של ג'ורג' קלוני, מיטיב לתאר את הדילמות העיתונאיות של מורו ואת האופן שבו הוא התמודד עם הלחצים הפוליטיים והכלכליים שהופעלו נגדו ונגד מקום עבודתו. האם גם בישראל עיתונאים נקלעים למערבולות של לחצים כאלו? האם המקארתיזם כבר כאן?

הקרנת "לילה טוב ובהצלחה"

+

שיחה עם אילנה דיין

ביום שישי 27.5 בשעה 11:00 בבוקר נקיים את המפגש השלישי בסדרת מפגשים לעיתונאים בסינמטק ת"א, בפורמט של סרט ושיחה עם עיתונאי בכיר. במפגש הקרוב נשוחח עם אילנה דיין ואחר-כך נקרין את הסרט "לילה טוב ובהצלחה". מחיר הכניסה לאירוע: 35 ₪ לאדם. הכניסה בהצגת תעודת עיתונאי (לע"מ, אגודות העיתונאים או תעודות של אחד מכלי התקשורת. אפשר להביא איתכם אדם נוסף שאינו עיתונאי). עם הכרטיס ניתן יהיה לקנות קפה ומאפה ב-10 ₪ בלבד בבית הקפה של הסינמטק.

לשאלות והערות ניתן לפנות ל:

אסף ליברמן, 0506935774, a@glz.fm

יאיר טרצ'יצקי, 0548104567, yairtar@gmail.com

לדף האירוע בפייסבוק:

http://www.facebook.com/event.php?eid=152316118169235

לפרטים נוספים על הסרט:

http://www.seret.co.il/movies/s_movies.asp?MID=1900

זוכה פרס השחקן הטוב ביותר והתסריט הטוב ביותר בפסטיבל ונציה 2005 וסרטו השני של ג'ורג' קלוני כבמאי. הסרט מתאר את אחת התקופות האפלות ביותר בארה"ב בתולדות ההיסטוריה המודרנית, תקופת צייד המכשפות והרשימה השחורה. העלילה מתרחשת בשנת 1953 ועוקבת אחרי עבודתו של העיתונאי החריף אדוארד מורו שהגיש תוכנית חדשות ותחקירים ברשת CBS והצוות הנאמן שלו. הסרט מתאר את ההכנות למשדר ההיסטורי שבו התעמת עם הסנטור ג'וזף מקארתי שהיה אחראי על ציד המכשפות והרשימה השחורה שבה הואשמו אמריקאים חפים מפשע בפשעים נגד המדינה בשל היותם קומוניסטים. אותה תוכנית חדשות היסטורית נחשבת לציון דרך בתולדות הטלוויזיה ואירוע שנלמד בשיעורי אזרחות ותקשורת".

ביקורת של אורי קליין בהארץ: http://bit.ly/ljfxr8

זהו סרט שנמנע מלהקל על הצופים, ואינו מתחנף אליו, וסגנונו והמבנה שלו מבליטים פעם אחר פעם כי הדרמה המוצגת במרכזו אינה סיפור אמריקאי הירואי. אחרי הכל, יציאתו של מורו למאבק במקארתי נבעה במידה מרובה מהחשש שלו לעתידו עצמו; והטלוויזיה, גם אם מילאה תפקיד מכריע בתהליך הפלתו של הסנאטור, עשתה זאת באיחור ניכר, אחרי שנים ארוכות של שתיקה ופחד".

הבלוג כלב שמירה עלה לאוויר: עיתונאים למען חופש העיתונות

שלום חברים

היום עלה לאוויר בלוג חדש שנקרא "כלב שמירה" ומקדם מאבק של עיתונאים למען חופש העיתונות (והנה קישור לעמוד בפייסבוק). היוזמה הראשונה במסגרת המאבק היא עצומה הקוראת ליועץ המשפטי לממשלה שלא להעמיד לדין את עיתונאי "הארץ" אורי בלאו.

הנה קישור לעצומה בבלוג:

http://kelevshmira.wordpress.com/2011/05/02/dont-prosecute-blau/#more-6

חשוב להצטרף ולהמשיך לעקוב. אם אנחנו לא נדאג לחופש העיתונות, אף אחד אחר לא יעשה את זה בשבילנו.

מרדכי גילת: "הצמידו לי חוקרים פרטיים כדי לחשוף את מקורותיי"

"חוקרים הקיפו לי את הבית". גילת בהרצאה

ביום שישי הגיעו כשישים עיתונאים לצפות בסרט "האדם המסוכן ביותר באמריקה" ולהאזין להרצאה מפי העיתונאי מרדכי גילת, כחלק מסדרת מפגשים שיזמנו בסינמטק תל אביב. הרעיון פשוט: סרט שקשור לעיתונות ואחריו הרצאה של עיתונאי בכיר. המטרה: להפגיש עיתונאים אחד עם השני ולהחזיר למקצוע את האתוס שכבר מזמן נשחק.

"האדם המסוכן ביותר באמריקה", סרט תיעודי שהיה מועמד לפרס האוסקר בקטגוריה זו בשנה שעברה, מספר את סיפור חייו של איש הפנטגון דניאל אלסברג – אלה שלפני החלטתו להדליף אלפי מסמכים שישנו את מהלך מלחמת וייטנאם וההיסטוריה כולה ואלה שאחריהם, שנמשכים גם היום בהתנגדות למעורבות אמריקאית במלחמות מחוץ לאדמתה. באחרונה אלסברג אף הביע תמיכה נחרצת בג'וליאן אסאנג' ובאתר וויקיליקס, כשאמר "חיכיתי 40 שנה להדלפה של מסמכים בסדר הגודל הזה".

בתום ההקרנה שיתף העיתונאי מרדכי גילת את הקהל בחוויותיו מהעבודה מול מדליפים, וציין כי הסרט חסר כל התייחסות לכך שאלסברג נשאר חשוף בצריח ללא כל הגנה שלה אמור לזכות מקור, וכמעט מצא עצמו בכלא לעשרות שנים. בשיחה סיפר גילת כי על המאמצים הרבים שנדרשו ממנו ככתב חוקר (בידיעות אחרונות ובישראל היום) שעשה כל שביכולתו להגן על מקורותיו. להלן כמה משפטים מהשיחה עם גילת:

בשלב מסוים הזמינו חוקרים פרטיים וביקשו מהם לעקוב ולשתול בחורות לשרים מהמפד"ל. הרעיון היה לגלות מי מדליף לי ולתחקירנית מלי קמפנר חומרים. במקביל ישבו על קווי טלפון שלי והייתי נתון למעקבים. הבית הפרטי שלי הוקף בחוקרים פרטיים, ליד מלי קמפנר שמו גננים חדשים. לנו היתה חובה שלא ייחשפו מקורות המידע שלי.

הבוקר היה מתחיל, למשל בפגישה בבני ברק עם מקור, כשמאחורי נוסעים אנשי אבטחה של ידיעות אחרונות. הייתי מקבל הנחיות מהם, יורד באמצע הדרך מהמונית כדי לבדוק אם עוקבים אחרי. הרבה אנשים טובים הביאו לי חומרים ולא יכולתי להרשות לעצמי שהם יחשפו. צריך לשמור על מקור בכל מחיר – אלא אם זה מקור שהטעה אותי בכוונה.

תיבת הדואר שלי בידיעות אחרונות נפרצה ופתחו לי מכתבים. בידיעות אחרונות ליד החדר שלנו עמד מנקה, שלא ממש נראה כמו מנקה, וניקה את המטר מחוץ לדלת במשך שעה. קבלן הניקיון הזה נשלח לבדיקת פוליגרף שעלו בה המון שקרים. ידיעות אחרונות סיימו את ההתקשרות איתו. הכל כדי למנוע שמקור ייפגע".

בשבוע הקרוב נעדכן לגבי ההקרנה הבאה. מוזמנים להציע הצעות לסרטים הבאים – בתגובות פה או במייל לאסף ליברמן שמרכז את הפרויקט: a@glz.fm

רוצים לקבל עדכונים שוטפים על כל הפעילויות?

1. עשו מנוי חינמי לבלוג. זה נמצא למעלה מצד שמאל

2. הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק http://www.facebook.com/group.php?gid=55757970455

3. שלחו לנו מייל לכתובת haitonaim@gmail.com ונצרף אתכם לקבוצת הגוגל שלנו

מכתב פתוח מכתב וואלה, יהושע בריינר

בעקבות הלחץ הציבורי הודיעה המשטרה כי תיסגר החקירה נגד כתב וואלה יהושע בריינר. מצורף מכתב שכתב בריינר לכ-120 העיתונאים שנכנסו לבלוג הזה והצטרפו למכתב שניסחו כתבי הצבא והשטחים, וגם למי שתמך בדרכים אחרות.

————————————————————————————————

עמיתיי,

לפני כחודשיים מצאתי את עצמי נחקר כחשוד תחת אזהרה במשטרת אריאל בעקבות כתבה שפירסמתי ובה ציטוטים מכרוז שהופץ ביוני 2010 נגד מח"ט שומרון. בשל פרסום הכתבה, ומסיבה זו בלבד, היו מי שמצאו לנכון לזמן אותי לחקירה כחשוד בעבירות של העלבת עובד ציבור ופגיעה בפרטיות.

>> מכתב העיתונאים לתמיכה ביהושע בריינר

הבוקר קיבלתי שיחת טלפון מראש אגף החקירות במשטרה, ניצב יואב סגלוביץ', ובפיו התנצלות כנה על חקירתי. ניצב סגלוביץ' הודה בפניי כי עצם חקירתי הייתה טעות שאסור היה לה לבוא לעולם וסיפר כי הורה על סגירת תיק החקירה לאלתר. אני מעריך מאוד את העובדה שניצב סגלוביץ' ראה לנכון לומר בפני את הדברים, ואין לי אלא לברך על כך.

סגירת התיק לא היתה מתרחשת אלמלא התמיכה הרבה שקיבלתי בשבועות האחרונים מעמיתים רבים, שעם חלקם הגדול אין לי היכרות אישית, אך הם ראו לנכון להביע את דעתם בנושא כל כך מהותי. חופש העיתונות הוא אחד מהערכים החשובים לקיומה של מדינה דמוקרטית ועלינו לגנות כל ניסיון להצר את צעדינו באמצעים משפטיים או חקירתיים.

בהזדמנות זו אבקש להודות באופן אישי על התמיכה והסיוע למערכת וואלה, למועצת העיתונות ולעומדים בראשה, לאגודה לזכויות האזרח, לחברי תא כתבי השטחים ותא הכתבים הצבאיים, ליאיר טרצ'יצקי, יואב ריבק, לכל אחד ואחת מהעיתונאים ומאנשי התקשורת שחתמו על מכתב המחאה שנשלח וגם לאלו שלא חתמו אך הביעו את עמדתם בפני.

סגירת תיק החקירה בנסיבות אלו מהווה מסר חשוב, שכולי תקווה שיופנם בקרב הגורמים הרלוונטיים.

יהושע (ג'וש) בריינר, כתב לענייני צבא ומתנחלים, וואלה! חדשות

מכתב נגד חקירתו של כתב וואלה, יהושע בריינר

חברים עיתונאים

עמיתנו יהושע (ג'וש) בריינר, הכתב של וואלה לענייני צבא ושטחים, נחקר לפני שבועיים במשטרה לאחר שפרסם ידיעה שעסקה בכרוז נגד מח"ט שומרון. כתבי השטחים והצבא ניסחו מכתב שמגנה את החקירה. לטעמנו ראוי שכל עיתונאי, שחופש העיתונות עומד לנגד עיניו, יצרף את שמו למכתב. כל מי שמעוניין לחתום מתבקש לשלוח מייל (עם שם, טלפון, תפקיד ומערכת) ל-haitonaim@gmail.com

מצורף הנוסח המלא של המכתב:

===========================================

לכבוד

היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה ויינשטיין,

פרקליט המדינה, עו"ד משה לדור,

המשנה לפרקליט המדינה עו"ד שי ניצן,

האחראי על תפקידים במיוחדים בפרקליטות המדינה עו"ד דן אלדר,

הפרקליט הצבאי הראשי, אלוף אביחי מנדלבליט,

מפקד מחוז ש"י, ניצב חגי דותן

הנדון: חקירתו של יהושע בריינר בחשד להעלבת עובד ציבור ופגיעה בפרטיות

מכובדי,

לפני שבועיים נחקר יהושע בריינר, כתב "וואלה!” באזהרה במשטרת מרחב שומרון, בחשד ל"העלבת עובד ציבור" ו"פגיעה בפרטיות", בגין ידיעה שפירסם ב20 ביוני, בו ציטט חלקים מכרוז מחאה שהופץ בשומרון נגד מח"ט שומרון (דאז) אל"מ איציק בר.

אנו, כתבים צבאיים וכתבי שטחים במערכות התקשורת השונות בישראל, סבורים כי חקירה זו מהווה פגיעה חמורה בחופש העיתונות והביטוי במדינת ישראל. במסגרת עבודתנו העיתונאית אנו מסקרים מחלוקות וויכוחים, המתקיימים בשפה שאינה נעימה לעין ולאוזן. אלו ויכוחים על נושאים שמפלגים את החברה הישראלית מזה שני דורות. לא נוכל להתעלם מויכוחים אלה, גם אם שפתם עוברת את גבולות הטעם הטוב. בדומה לכרוז אותו ציטט בריינר, מופצים מדי שנה עשרות כרוזים נוספים, המשקפים מחלוקת אמיתית על גבולות המדינה, קיומו של המשטר הצבאי, גבולות חופש הביטוי, גבולות מעמדם של אוכפי החוק. אם פרקליטות המדינה סבורה שיש בדברים המצוטטים משום העלבת עובד ציבור, לא יתכן שהנחקרים יהיו השליחים, המצטטים את הדברים. האם יתכן שעיתונאי שידווח כי בהפגנה מסויימת נאמר "מוות לערבים" יחקר בגין הסתה לגזענות, או עיתונאי שיצטט מדברי הרהב של החמאס יחקר בגין "תעמולה תבוסתנית"?

עיתונאים אינם מעל החוק. עם זאת, על מערכת אכיפת החוק לנקוט משנה זהירות בבואה להשתמש בכוחה נגד עיתונאים הממלאים את תפקידם. עיתונאים הם שליחים,  השופטת בדימוס דורנר כתבה  על העיתונות החופשית  כי היא "חלק מאינטרס חברתי מוגן. אינטרס זה אינו של העיתונאים, רשתות הטלוויזיה והרדיו, העיתונים או סוכנויות הידיעות בלבד; זהו אינטרס ציבורי כללי, המשרת בין היתר גם את גילוי האמת, את ההליך הדמוקרטי ואת היציבות החברתית" (בג"ץ 02\5627 סייף נ' לשכת העיתונות הממשלתית).  דברים אלו יפים גם לעניינו.

אנו תקווה כי חקירתו של בריינר היא אירוע אפיזודי שיחלוף מן העולם, ואינו משקף שינוי מדיניות של מערכת אכיפת החוק. בשל חשיבות הדברים, נבקשכם למסור התייחסותכם והבהרות לנושאים שהועלו במכתבנו.

על החתום:

רועי שרון, כתב שטחים, חדשות 10

אוהד חמו, כתב שטחים, חדשות 2

אופיר ברק, כתב שטחים, קול ישראל

תמר לוי, כתבת שטחים, גלי צה"ל

יוחאי עופר, כתב שטחים, גלי ישראל

עמיחי אתאלי, כתב שטחים, מעריב

עקיבא נוביק, כתב שטחים, ידיעות אחרונות

אפרת פורשר, כתבת שטחים, ישראל היום

חיים לוינסון, כתב שטחים, הארץ

עמוס הראל, כתב צבאי, הארץ

יעקב כץ, כתב צבאי, הג'רוזלם פוסט

חנן גרינברג, כתב צבאי, Ynet

אמיר בוחבוט, כתב צבאי, מעריב

אמיר בר שלום, כתב צבאי, ערוץ 1

אור הלר, כתב צבאי, חדשות 10

גל גבאי, הטלוויזיה החינוכית

יואב ריבק, סגן ראש מערכת החדשות ועורך הדעות, מעריב

יאיר טרצ'יצקי

חגי מטר, כתב מוניציפלי, זמן תל אביב

דימי ריידר, מגזין 972

שלומי אלדר, חדשות 10

אייל דץ, עורך בטיים אאוט תל אביב

אוריאל דסקל, כלכליסט

רוני שיצר, צלם פרילנס

אסף ליברמן, עורך ומגיש, גלי צה"ל

אריאל גוטליב, עורך עמודים בדה מרקר ויו"ר ועד עיתונאי הארץ

שייקה קומורניק, קול ישראל

עמיר קורץ, כתב מגזין, כלכליסט

עודד ירון, עורך וכתב, הארץ

ליעד מודריק, גלי צה"ל

רועי ברק, עורך תוכניות החדשות והאקטואליה, רדיו ת"א 102 FM

ניר יהב, כתב לענייני ערבים, וואלה

ליאת שלזינגר, כתבת מגזין, מעריב

יונתן ובר, עורך חדשות חוץ, Ynet

בועז ווליניץ, כתב חינוך ורווחה, וואלה

שירלי זינגר, עורכת ראשית, ידיעות הקיבוץ

ניק קוליוחין, כתב בחדשות הוט במרכז

אליה גרינפלד, כתב מגזין, טיים-אאוט ירושלים

מתן שירם, כתב מגזין וקולנוע, גלובס

שרון רופא אופיר, ידיעות אחרונות

שוקי שדה, כתב מגזין, הארץ-דה מרקר

רחביה ברמן, עיתונאי

יוסי קופמן, עורך וכתב צבא ובטחון fresh

לינוי בר גפן, כתבת, תכנית התחקירים "360", רשת, ערוץ 2

ניב חכלילי

עמי קאופמן, ראש דסק בכלכליסט

יפעת שלם, סגנית עורך מוספשבת, מעריב

אורי תובל, סגן עורך מוסף הארץ

איתי רום, כתב מגזין, גלובס

פנחס וולף

אור ברקת, עורך בדסק החדשות, וואלה

מורן נגר, כתבת, ידיעות השרון

צבי זינגר

רמי שני, גלי צה"ל

אסף שטול-טראורינג, כתב, "הארץ"

עידן אבני, כתב וואלה בצפון

יונת פרילינג, פוקס ניוז

ירון זילברשטיין, ראש דסק, וואלה

עידו קינן

אמיר זוהר

דני זאק, nrg מעריב

עמירה הס, כתבת הארץ בשטחים הכבושים

מוטי פוגל, גלובס

ניר חסון, כתב, הארץ

ליטל גרוסמן, כתבת בריאות, מעריב

מיטל יסעור בית-אור, כתבת בריאות, Ynet

‫דנה רוטשילד, ספרות, 7 לילות

מרב בטיטו, ידיעות אחרונות

אשר גולד

עומר ברק, עורך ומגיש, גלי צה"ל

נטע אחיטוב

מרב דוד, כתבת, חדשות 10

צפריר רינת, כתב, הארץ

דודו בכר, צלם, הארץ

יוסי מלמן, כתב, הארץ

יצחק לאור, הארץ

מרים פיינברג-ומוש, מתרגמת, הרלד טריביון

אורי משגב, ידיעות אחרונות

דליה קרפל, כתבת, מוסף הארץ

יוסי ורטר, כתב פוליטי, הארץ

יוסי שריד, הארץ

עוזי בהר, עורך חדשות, הארץ

אריק מירובסקי

עקיבא אלדר, חבר הנהלה ובעל טור, הארץ

אפרת אסקירה, עורכת עמודים, TheMarker

אבירמה גולן, הארץ

טל ניב, עורכת מגזין IHT

נועה אפשטיין, עורכת ראשית, עכבר העיר אונליין

בת-שבע צור עציון, מתרגמת, המהדורה אנגלית של הארץ

איילה צורף, עורכת מדור דיגיטל, TheMarker

אן פצ'ה, מתרגמת, המהדורה האנגלית של הארץ

אילנה נורמן, עורכת, ישראל היום

יוסף חרש, עורך באתר TheMarker

אור קשתי, כתב חינוך, הארץ

אביב דילבסקי, עורכת עמודים וראש דסק שוק ההון, דה מרקר

נעם בן זאב, מבקר המוסיקה הקלאסית, הארץ

כרמלה מנשה, כתבת צבאית, קול ישראל

נעמה לנסקי, כתבת מגזין, ישראל היום

קרול קוק, משכתבת, הארץ באנגלית

אייל שדה, עורך עמודים, הארץ דהמרקר

חיים הר-זהב, רכז המערכת, "חדר החדשות" (החדשות המקומיות בכבלים, בהפקת קודה תקשורת)

אסתר זנדברג, הארץ

יונתן מנדלס, סגן עורך "הארץ השבוע"

עמרי רוזן, כתב, נענע10

מיכל רמתי, כתבת TheMarker

עדי חסיד, מעצבת, מוסף הארץ

נרי ליבנה, כתבת, הארץ

 

העתק:

שר המשפטים פרופ' יעקב נאמן

נשיאת מועצת העיתונות, השופטת (בדימ') דליה דורנר

יהושע בריינר

לעוד רקע על הפרשה מתוך העין השביעית:

http://www.the7eye.org.il/articles/Pages/231210_Police_hostile_to_journalists.aspx